Проверь в словаре что такое חסינות חבר כנסת
החוק קובע, בין היתר, כי לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע (פלילית או אזרחית) בגין פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת. סעיף זה קובע, בין היתר, כי חבר הכנסת יהיה מוגן מפני תביעה משפטית בשל הבעת דעה, אם היא נעשתה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת. במספר פסיקות (פרשות פנחסי, שטאובר, בשארה), קבע בית המשפט העליון כי החסינות העניינית נועדה להבטיח לחברי הכנסת את חופש הדעה והויכוח, כדי שיוכלו למלא את תפקידם ללא חשש ומורא.
אולם אין מדובר בחופש מוחלט. רק הבעת דעה שהובעה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת תחסה תחת כנפיו של החוק. המבחן העיקרי שאומץ בפסיקה ביחס לכך הוא "מבחן הסיכון הטבעי". השאלה שנשאלת לפי מבחן זה היא: האם מדובר בפעולה או בהבעת דעה בלתי חוקית שיש לה קשר ענייני לתפקידו של חבר הכנסת כך שניתן לומר שהיא מהווה חלק מהסיכון הטבעי שלו.
שאלה מוסרית
כך למשל, אם בלהט ויכוח בכנסת מותח חבר כנסת ביקורת נוקבת על בית המשפט, ותוך כדי כך הוא אומר דברים שהם בגדר זילות בית המשפט - הרי שהחסינות העניינית תעמוד לו. כמו כן, אם תוך כדי ויכוח על גבי בימת הכנסת מפרסם חבר הכנסת מסמך סודי - תעמוד לו החסינות העניינית שכן פרסום המסמך מהווה חלק ממתחם הסיכון הטבעי של חבר הכנסת. ואולם, אם מראש מתכוון חבר הכנסת לפרסם פרסום אסור או להוציא לשון הרע כלפי מאן דהוא, והדבר לא נעשה כתוצר לוואי של עבודתו המותרת - כי אז לא תעמוד לו חסינותו.
החסינות, אפוא, לא נועדה לעודד את חבר הכנסת לביצוע פעולות אסורות, אלא לוודא שהוא לא נמנע מעשיית פעולות מותרות וחשובות לעבודתו, בשל החשש שהן יגלשו לעבר פעולות אסורות.