NB

בחדית סונאן אל-ניסע (כרך הנשים) מסופר:
"מפי אדוננו אבו מוסא אל-אעשרי (יהא אללה יהיה מרוצה ממנו) מסופר:
נביא אללה (שלום וברכת אללה עליו) אמר: "כל נשים ששמות בושם ואז עוברות על יד אנשים כך שהם יכולים להריח את ניחוח הניחוח שלה, היא 'זאנאייה' (נואפת)"
חדית #חסן
האם לפי חדית זה, כל אישה שהולכת לקניון או כל מקום בימינו, נחשבת "זאנאייה" או בעברית "נואפת", מילה מכובסת לזונה?
האם זו לא צורה מוזרה של נבואה?
הרי לא מדובר על אישה שעשתה דבר רע, לא שכבה מסביב, לא בגדה בבעלה, לא דיברה עם גבר, כל חטאה היה שביקשה לשים בושם.
האם בימינו אפשר למצוא אישה מוסלמית אחת בעולם שיוצאת החוצה בלי בושם? לא תמצאו.
אז על פי הנביא, כל אישה מוסלמית היא "זאנאייה"?
האם הידע של אללה כל כך גדול שאינו מוגבל למומחיות בבשמים אלא גם ניחן ביכולות בילוש מיוחדות?
אם אישה הולכת במורד הרחוב ומדיפה ריח טוב אז ברור כשמש שהיא אישה רעה?
האם לא מוחמד עצמו שם המון מבושם המושק?
אז אישה ששמה בושם היא אישה "זולה" והגברים כולל מוחמד שמרח המון בושם להסוות את ריחו, אינם "זולים"?