פסק הדין של בית המשפט הגבוה לצדק בעניין טושביים עוסק בהגדרת הגיור המוכר לצרכי שבות. נושא זה החל להעסיק את החברה הישראלית עוד בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת כאשר טרם נקבעה בחוק השבות הגדרה ליהודי, והגיור לא נזכר בחוק. בשנת 1958 פרסם שר הפנים דאז, ישראל בר־יהודה (אחדות העבודה), הנחיה לפיה "אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי, יירשם כיהודי".